איני מאמינה כי אוהבת,
הינה תועבה על שפתיי,
במעמקי הקרביים,
זורמת בדמי.
איני מאמינה כי עשית לי טוב,
הוא הגועל שבבטני,
מסביב לכבד,
שוחה בנפש.
איני רוצה להאמין
שאינך נמצא על עץ,
עם חבל בידך,
מסביב לצווארך.
הנך נוכח,
עיניך הן המביטות
בעיני נאגה הצהובות,
תועבה על שפתיה.
קרביה משתטחים
רוצים אותך הרחק מכאן
דמה אינו מתוק,
ידיה נקיות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.