עדי גרינברג / הגן. |
לילה מגיע לחדרי,
משתלט אט אט על עולמי.
מגיעה לקצה הצוק,
פורשת כנפיים,
רוצה לעוף.
מרחפת בין שמיים לארץ,
מתגלגלת בקצף הלבן,
מתגלה לי לימים שזה לא סתם ענן,
ענן מגן עדן נשלח אליי.
כדי שאוכל לטעום ולהמשיך בחיי,
לטעום את טעמו של הגן הנחשק,
כדי שאבין שהוא תמיד ימתין לי,
אי שם.
אי שם יחכה,ויניב פירותיו,
כשם שאחיה,ואוליד את צאצאיו.
סבא,מחכה לי שם בגן,
אלייך סבא,ליבי שואף
סבא אל תחדל לשמור עליי.
בזכותך הנני כאן,ולא שם איתך,
בגן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|