|
אני פוסעת בין שבילי מילותיי
מחפשת מוצא למחנק
על גבי כל עברי מונח
ומלפניי
השקט נסדק
אני זועקת לבדי בתוך יער אפל
אך זעקתי נשמעת לעובר כשירה
טעויותיי הינן השביל
עקבותיי קשורות זו בזו
ממאנות להיפרד
להיראות כל אחת
בפני עצמה
והגאות עושה בי כבשלה
סוערת בקרבי
שוברת מקום מבטחים
מתוך כל החושך
אני מוצאת סדקי אור
בתוכי מתגלה לו אלוהים. |
|
|
יש לי זין נורא
קטן. אני צריך
לקנות משאבה או
משהו.
יש איזו אחת
שסיפרו עליה
שהיא שואבת משהו
פחד.
איך קראו לה
זאתי?
דנה,
צ'יצולינה?
אה,שלי. המכוערת
עם הקטנים.
איך הייתי מאושר
אם היא הייתה
חברה שלי.
מתוך: ע.
מראוני חושב איך
דמות נולדת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.