אמא
לעולם לא אשכח
איך נשבר עולמך
נחלק לכמה חלקים

עת השלג ירד שקוף על לחיי
ידעתי שגם בך הוא יורד
והיית לי פרפר בלובן הלילות
רפרפת בדמיוני בחופשיות

ועמדת ימים ליד מיטתי
מוחה דמעתי שחשבתי לשקופה
אך כנראה אין דמעה
שקופה דייה עבור אם.

וחזרנו אחורה בכמה שנים
לפתע הייתי כתינוקת
מאכילה אותי בכפית
מלאה דברי נועם
מנחמת אותי בעצם היותך.

והשלג הכה בך יום יום כשהלכת
ועדיין הבטחת לי לשוב
בזכותך הבטחות הפכו צור מחצבתי
לא הכזבת לעולם
תמימותי.