פנינה אל / כמיהה |
איני יודעת איך הוא הנצח
אך דומה שכאן הוא מתאים
והלב כמה
הבדידות הינה צל חיוור
לעומת הכמיהה
אין סופית היא
מכבידה על הנשימה
פנסי רחובות מטושטשים
דרך מסך הדמעה
נמתחים עד האופק
נהפכים אט אט לקו נמלט
כמיהה נשברת
על המזח
מציפה אותי רסיסים רסיסים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|