מאניה דיגרסיה / העולם שלפני |
הסוף צריך להיות כמו התחלה חדשה
אבל בחלומות עוד שוכנת אשליה
על העבר שתמיד נראה כה יפה
ורק בוכה... הוא לא יוצא
בלילות שחשוך כשהירח מלא
עוד נזכר לפעמים בעולם שלפני
הסוף..
וכמה שילחשו בסוף אני אחליט בעצמי
עם כל גבול שנשבר נושר עוד משהו בתוכי
בתוך הנפש שלי שוכן לו אדם
הוא חושב הרבה אבל יודע גם..
שבלילות שחשוך כשהירח מלא
עוד נזכר לפעמים בעולם שלפני
הסוף..
הוקלט ב29.7.04 באולפני סרואנד, רמת אביב
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|