הכרנו, רק מלשמוע את קולו ,הבנתי את האדם.
הבנתי את הראש, הבנתי את המוח, את הרגש!
הוא היה אמיתי, ולא מזוייף! הוא לא כמו כולם... הוא אחר!
שקוף! זה מה שהוא, רואים את כולו, את ליבו שרק מחכה לתת, לתת
מעצמו.
בלבול!
מנסה להתקרב אבל הוא מתרחק,מחפש את האושר שלו.
נלחם בעצמו, במחשבותיו, שבוי בין הלב להגיון
נכנס למבוך לתוך עצמו ולא מוצא חזרה....
מנסה לחזור לעבר להשלים את השברים שאיבד בדרך.
ואני?
אני מנסה להגיע אליו אך הוא מסתגר, מנסה להבין מה קורה בתוכו.
הכול לא מסודר, הכול מבולגן.
אז מה עכשיו??
שקט, זה מה שהוא רוצה. שקט ממחשבות, שקט מרגשות!
להצליח לישון בשקט בלי לחשוב עליה ועליו. על הרגעים שהיו להם.
שקט מעצמו שאותו מקווה שימצא...
ובסוף?
את החלקים הוא ימצא, את עצמו הוא יבין, בלבול כבר לא יהיה
קיים.
הוא יבין שהתשובה לאושר נמצאת בתוך עצמו!
והחיפוש יפסק, והשקט יגיע לליבו.
מוקדש לאלימלך קשתי שעליו נכתב השיר
אל תדאג מאמי אתה עוד תמצא את האושר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.