אילת דובקין / קשר |
אתמול ישבנו אצלך ושתינו קפה.
מצאת איזה חוט כזה יפה, עדין, בצבע ורוד-שקוף-מנצנץ של
מלאכים.
קשרת לי אותו ליד, כאילו הבטחת לי עולם ומלואו באותו הרגע.
העיניים שלנו חברו זו לזו, גיצים נורו, הו כמה אתה מושך
אותי...
התרגשות הציפה אותי כל תא ותא בערו בגופי.
פחדתי שמא האש תכלה אותי.
אהבתי.
היום בלילה מאוחר לפני השינה, על החוף.
השלכתי אותו את היפה, העדין, בצבע ורוד-שקוף-מנצנץ של מלאכים.
התרתי אותך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|