בשדות של ערב
השקיעה רוחשת
גלי ענניה בקרב
רצועת אופק מותשת.
צבא העצים בענפיו
צובע רחוב בצלילים,
למקצב צעדי זוג מאוהב
העלים מכושפים.
אשכולות של ברזל מרוטש
על מפתן בית אשר ננטש
מזכירים את היום שנישה
בחבקי זרועות שמש קרה.
עוד יושבים על מדרגות הערב,
קרני שמש אחרונות
בין שפתיים נושקות, נוסקות
והלב מתרסק לכדי פעימות.
האהבה קצרת נשימה
מכדי להיכלל במילים,
על קצה השקיעה
שיערך מתלתל בנחושת השדרה
אל רסיסי גופי מוכי הסנוורים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.