כאב חד
הגופה מתרסקת.
הוא רואה אותה.
לאדמה נושקת.
מניח את חומו
מתפרש לאורכה.
היא כבר יודעת,
היא נכבשה.
ואז היא זורמת,
כמו באותה אגדה, או סתם שיר. היא לא ראתה, אף אחד לא יודע,
ובעצם כולם יודעים.
גלים מתנפצים, מערבולות, הם מתמזגים. שצף קצף משמים, כל היום
טיפות המים. והוא והיא, בתוכה, בתוכו, מין בליל של מי ים
מתוקים.
והאור, הקרינה, והחם, הסערה.
נצלים באור השמש.
על האדמה החרוכה.
כאב חד.
הגופה מתרסקת.
הוא רואה אותה.