כבר רגעים ארוכים,
ידי המושטת אל מול אוויר עומד,
חשוף, חבוט, שוקע לאיטי.

שניות שאינן יודעות עוד אם לצחוק או לבכות,
חלל אבוד ואני בתוכו,
תחת שמי כליל השלמות זרועי כוכבים.

התבונני היטב במילים האלו,
כיצד הן דומעות,
כיצד הן מתגעגעות,
כמעט כמוני.

כבר רגעים ארוכים,
עיניי העייפות משוטטות מפה לשם בעינייך
אוהב, נטוע, שוקע לאיטי.

ספרי לי על כל תלאותייך,
הזכירי לי את אשר העזתי לשכוח,
המתיקי לי סודך
ואצבע בדבש את מחשבותייך.

התבונני היטב במילים האלה,
כמה שהן עצובות,
כמה שהן שמחות,
כמעט כמוני.