צחור לבנה
יריעת כוכבים
שחפים נחים על המזח
אורות עיר בלילה
ממלאים ליבי בגעגועים
אל אותו מקום נושן ומיושן
שם פגשתי אותו עלם
וחיוכו סחרר ראשי.
מעל מסעדת אלאדין ביפו
סהר ערמומי מחייך
בעוד ראשינו ביין משכר מתמלאים
ואומצת בשר על הצלחת מתקררת, מתקשה
כבשו עיניו הכחולות ליבי.
ידיי בחוזקה אחז
וכששבועת נצח זימר פיו
את עיניי החומות חקר.
התהיי לי, שאל העלם
מרגע שעיניך ראיתי, עניתי
האם לי תשמרי אמונים, התעקש
מביטה הישר בעיניו עניתי: אם לי תשמור.
שמים קודרים
לילות אפלים
שחפים גוססים על המזח
יקב ריק מיין
צחור לבנה מאפיר
וסהר מחייך בלעג
מעידים על שבועה
שהופרה. |
