זאת.
בדיוק שם: בפינה השמאלית של אמצע, שליש, רבע של חיים
(ואפילו פחות).
אתה שם בשניה ואז אתה
מרחף
ולובש עננים. בטוקסידו כחול התחושה היא יפה, מלטפת, רגישה.
אבל בעצם כמו עיפרון במכבש
בפנים ליבך מותך,
בחוץ אתה נחרך.
מסביב קצת דם נשפך.
הקרב החל ואתה מתבונן.
לעתים תוך כדי התבוננות האש שלך נוטה למות, אתה שורף מחרוזות
של אויר לובש גלימת ענן כחולה ואז ברגע הבלעדי היחיד הזה אתה
מחליט לצאת אל המלחמה, וזו בדיוק התחושה.