מלאך שלי...
ניסיתי רבות לתאר את מידת האהבה והכאב שאני מרגישה. אתה ממלא
את עולמי בתשוקה ובאושר. הניצוץ בעיני מתגבר למראך. אם רק
הייתי יודעת הכל ולא חיה בתמיהה ממושכת, לכן כאן - אני אומרת
לך הכל, אתה החצי האבוד שלי, האור שלי והכתף החמה שלי. בלעדייך
הייתי חוליה קטנה ובלתי משמעותית בעולם הריקני הזה. רק רציתי
שתדע שאין דבר שחשוב לי יותר ממך, אם כי אני יודעת שיש ספק
בליבך. האהבה שלנו היא דבר חד-פעמי שאם נוותר עליו, נוותר אולי
על הסיכוי היחידי שלנו לאושר אמיתי. אתה בעלי, בני הקטן והמלאך
השומר שלי, הכל בבת אחת, ואני יודעת שנממש את האהבה הזאת לאורך
כל חיינו, כי אמרת לי. התקווה היחידה שלי היא שאני לא מרוקנת
אותך והופכת אותך לבובה על חוט, בובה חסרת רגש. כואב לי על
הצער שאני מעוררת בך ורציתי שתדע שהכל בתמימות ובחוסר הבנה.
מימי לא אהבתי כך, למרות שחשבתי בעבר שכן, והאהבה הזו מפחידה
אותי עד עימקי נשמתי. זו מחלה ואובססיה אבל לאהוב אותך זו
המתנה שקיבלתי. בכל יום בו אני מתעוררת לצידך אני מרגישה שרק
אני ואתה קיימים, כמו בסרטים, כמו בקומדיה רומנטית ישנה שמלווה
בהמון קיטש ובמוזיקה זולה. אני מחכה להירדם שוב בידיעה שאתה
איתי, ורק איתי. אתה זוכר שקראת לי "אישתך" בפעם הראשונה? אני
זוכרת. זה היה אולי הרגע הכי משלהב שחוויתי בחיי, כל התחושות
שעברו בי באותה השניה, ההתרגשות, הפחד, התקווה והאושר העילאי
שרק אתה יכול להפיח בי. ואתה מלאך שלי, אתה הענקת לי הכל.
כתבתי רק מחצית ממה שבלב שלי, מפני שאני מוצפת ביותר מדי רגשות
מכדי לתאר את כולם, אז תדע שאני פה תמיד. מלאך שלי.