כשהיא מאושרת,
בעיניה תראו את כל
המילים שתינוקות היו
אומרים לשמיים מלאי הקסם
אם יכלו לדבר.

כשדמעה תברח מעיניה,
תראו בנבכי הזרמים
את הלב הבתולי ביותר
זועק החוצה, מסרב
להכיר בכאב
שכה לא מגיע לה.

גופה הצר והדקיק,
נועד להתחמק בקלילות
כמעט ולא מציאותית
מהכאב שבא במעללים
שלנו לעולם ובמזוכיזם
שיש לאדם להציע.

בפניה השבירות,
תמצאו חיוך כה רחב,
שנועד לחייך לתוכו
את כל עולמכם
ולחייך לעולמכם
את מה שאתם כה
צריכים.

ורק המודעים שבתמימים
יבינו כי זו באה לבשר
את דור הקריסטל,
לבשר כי האושר מתחבא
בהינף ליבנו,
באה לספר את הרגש
שבפרח חבוי ונבול.

ואפילו בלי הנפת מכחול יחידה,
צובעת היא את עולמכם בצבעים
שמהם עשויה הזריחה המפציעה
לאחר יום פוצע,
הצבעים מהם היא עשויה,
מרחפת ביניכם כשעיניכם עצומות
וזורעת חיבוקים עד קץ כאבכם.