איתי לוי / דממת על-חוט |
מוסתרים בצניעות
אובססיבית-קומפולסיבית.
כשעץ נופל ביער בודד, הוא נופל חרישית.
ויש לו עיניים חומות עצובות
של ילד שמחפש בלון,
אך מתנחם בעובדה שיש
שיש לו את ה"למה".
ויש לו סומק בלחיים
מסטירות של דימוי עצמי
וליטופים של אהבה.
כשהעץ
הזה
נופל ביער, הוא קם
בשקט, מסתיר את
הפרחים שלו
בעלים,
סופג דמעותיו ב"למה"
וב"איך"
וחוזר להשגיח על האחרים,
שלא יפלו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|