רק עוד קצת,
ותהיי מנומנמת בזרועותיי
בזמן שאחשוב שאת הסרט המדהים אליו נכנסתי
עם כרטיס שמצאתי במקריות בספר ששנינו אוהבים.

רק עוד קצת,
ומהות אהבתך אליי לא תהיה נשגבת ממני,
ואבין כי האדם שעינייך מחבקות כשאת מביטה בי
אינו האדם בו אני מביט במראת התעתועים שבלבי.

רק עוד קצת,
ואדע אומץ שמעולם לא ידעתי,
ואעז לצאת לאוויר הצח שהעולם מבחוץ
מציע לאנשים שחיים מחוץ לכלוב המחניק של הדימוי העצמי.


וכשאכבוש את פסגת העצמי,
ואעמוד על שתיי רגליי
בלי נשיקתך על שפתיי
ובלי דקירות המזוכיזם בברכיי,
תנשקי את שפתיי ונחגוג יחד
את ניצחון האדם על עצמו.