קשה להיות ישראלי:
להתגייס בגיל 18 ולמות בגיל 20,
להישאר אדיש כשמודיעים על פיגועים.
לזכור בעל פה את שמות כל המלחמות,
ולפחד לשמוע את מבזק החדשות.
לציין כל שבועיים יום אבל או מלחמה,
ולחשוש מנסיעת אוטובוס של לא-יותר-משעה.
לקבל כל שעה תזכורת לכמה שהחיים קצרים,
ולא להפסיק לדאוג לחברים שלך, החיילים.
לדעת שכל יום הוא סיבה למלחמה נוספת,
ולתהות אם באמת, באמת "אין לי ארץ אחרת"... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.