גן השעשועים הקטן שליד ביתי עומד בשיממונו.המגלשה הצבעונית
כאילו מחכה לילד שיבוא אליה.
טיפות המים נוטפות ממנה ואף ילד לא יבוא.
הספסל החום ריק מיושבים.פעם ראיתי עליו זוג אוהבים, היום הוא
ריק לגמרי וצבעו החום בוהק עוד יותר.
העץ שבמרכז הגן עומד לבדו אין עליו אפילו עלה אחד. רק ציפור
בודדה יושבת על אחד מענפיו, מסתכלת אנה ואנה ורועדת מקור.
טיפות הגשם הותירו שלוליות באדמת החול וכמה ציפורים ניגשות
אליהן ומחפשות מזון.
בשביל החוצה את הגן אין נפש חיה.נראה שכולם מסתתרים להם בבתים
מפני הרוח והגשם.
לפתע אני רואה משפחה שלימה - אבא, אימא, ילד כבן 8, אחותו בת
הארבע ותינוקת בעגלה.
הילדה רצה בחדווה אל המגלשה,מטפסת עליה.אחיה הגדול מצטרף אליה
והם שניהם גולשים.
המגלשה נעורה לתחייה וכך גם הגן כולו.
רעש של ילדים הוא לפעמים הדבר הטוב ביותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.