זו לא מקטרת
שמזהמת את העולם.
זה רק היצור דמוי התולעת
שבידיו חיי כולם.

זו לא מקטרת
שמחרחרת מלחמות.
לא מתחתרת
לבוגדנות ומזימות.

לה-לה-לה להלהלה,
לה-לה-לה להלהלהלהלה,
לה-לה-לה-לה-לה-לה-לה, זו לא מקטרת.
לה-לה-לה להלה, על העולם היא יכולה
ועל כל מה שיכולה, לא מוותרת.

וכבר בשנת אלפיים - לפני הספירה
ת'פועלים במגדל היא הצליחה לבבל.
היא הייתה מעט כבדה על מקבל התורה
אבל יותר מדי קלה על הנביא המקלל.
ואלוהים אשר לקח מהנחש את הרגליים,
לא פירקו, בטפשותו, מכלי הפשע הראשי.
זו לא מקטרת (כי היא גם מזהמת פעמיים)
אך ברחוב אותה אתה תמצא חופשי.

מעט חסרת צורה
ומעט חלקלקה
מעט לא-מגרה
ובשמש מבריקה
חיוורת כרימה
וגם יותר מדי סמוקה
אבל אחרי הכל,
היא אומנית הנשיקה.

לה-לה-לה-לה, לה-לה-לה, לה-לה-לה- זו לא מקטרת.
ואתה עוד צעיר.
כל מילה נוספת מיותרת,
אך לא נפסיק לשיר.

חיה בתוך מערה.
את החיים מעבירה
בעבודה שחורה.
כל היום לשה חומרי בניין,
כדי לא להרגיז את מיצי המרה.
רואה את האור רק כשצריכים את עצתה,
ואז בחזרה לתוך כבשן העלטה.
עשרים ושמונה שומרים צחורים מקיפים
בחצי מעגל
לוודא שלא בורחת.
בור ללא תחתית מאחורי הזקיפים,
אין בו תחתית- אבל יש בסופו תחת.