אם המשפט הזה היה פחות נדוש,
הייתי זאת אומר מראש.
לצערי עליי לפרוש
(כמו פשוש)
וכבר לא להמשיך לבחוש
בשאלת האהבה העבשה.
אם המשפט היה בריכה
(אני אותך, וגם אותך)
אז הוא היה כמו מרק עגבניות:
מלא בדם של הדחויים,
ואכזבות
ומועקות
וכל השאר: לחיים מסמיקות.
למי שלא אוהב מרק,
יפריעו רק
מילות הסרק:
הוא רק יגיד ויכנס כבר לבריכה.
והוא יצא כולו דביק.
הוא התאהב, הלך הטריק.
ומחכה שהיא תגיד "אוהב אותך".
אוי, המשפט הזה כל כך!
(אתם יודעים: 'אוהב אותך')
הוא מיושן, הוא פרהיסטורי, קדמוני!
ובוודאי הקרו-מניון
בתור ניסיון דיבור ראשון:
"בום-בום בם-בם ! ", כלומר: אוהב אותך, אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.