|
שירת מלאכים את אוזניי פותחת
בנהימות הקול סירנת הים
את תוכי מוחי במהירות שולחת
אל קצהו האחר של האגם
תמימת מראה ויפת רגליים
על צור במעמקי הימים
נחושת הישג וכחושת שפתיים
ספוקה היא באנשי האילמים
אין עוד בר תואר כמותי
המשתקף בגופה המאולתר
מנסה לפענח את דמותי
אך אינה מוצאת בו עוד נסתר
הקלף האחרון
היישר על השולחן
בתולת הים את צבעי החיוורון
תקריב לשטן על אדמת הפולחן |
|
לאכול ריבה
בכפית זה
משמין...
ומה אם אני אוכל
אותה עם הידיים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.