לילות לבנים מרחפים
וקולי מתנפץ ברכות
מדמיינת שירת שרפים
החוזרים לתקופת הינקות
לבי, לבי, שובה אליי
קרא בשמותיי הרבים
זכור יראתי אשר תבזוז היא אולי
תפילת נרותיי הכבים
דממה שוררת אילמת
מרחפת בקרב קברי
פוסעת לפתע גידמת
בפזיזות נהורה לעברי
אלי אלי שמור נא
קרובי רחוקי אהובי
עשה שאושרו לא ימוג
פן ישא דמותי לקברו
אישה רוגזת בגניבת בעלה
בין יומם שמה קץ לחייה
באשר לאישה, שועלה
בתרמית גישש למלוקחיה
תמים לא ידע גישתו
מהלך אחר הנוכל
לעד לא ינאף באשתו
בידידו הבוגדן יתנחל.
זכרון לעולמי עד
יחרט במוחו הנאיבי
בטחונה של אשתו בו נרעד
כי רעו חש בו פסיבי
אלי אלי שמור נא
קרובי רחוקי אהובי
עשה שאושרו לא ימוג
פן ישא דמותי לקברו |
