לפעמים אני רוצה
שפשוט תזיין אותי.
תביט עליי, במבט מלא זימה
שאומר הכול ולא אומר כלום,
ותכבוש אותי.
תגרום לכל העולם להיעלם,
תגרום לי ולך ולתאוות הבשרים הזו
להיות העולם היחיד שקיים.
עור נוגע בעור
זיעה בזיעה
חום בחום
נשימות מתגברות
הכול מצטמרר ומסתחרר
הכול כל כך מרגיש
הכול כל כך חי...
ואז תחדור אליי
תוכי יתמלא בך
אני ואתה יחד
נגד הכול
בעד הכול
אנחנו הכול;
עיניי פקוחות ובכל זאת,
רק אני ואתה ותאוות הבשרים הזו
זה מה שנמצא מול עיניי.
ואז דממה.
שני אנשים באפלה,
מגששים, נוגעים, מחבקים, מלטפים.
מרפרפים שפתיים.
ודי.
נסחפים לשינה נטולת חלומות,
שלווה.
אבל בדרך כלל?
בדרך כלל אני רוצה יותר.
הרבה הרבה יותר. |
