בעיניים סגורות
בעיניים פקוחות
שלווה פנימית הציפה אותי,
כאשר העונג מקורו בשלווה,בשקט,בחלום.
לא ידעת את שמי באותם הימים,שכן ראית את תעודת הזהות שלי, בה כתוב שמי המזוייף
שלא ידעת להגות. אך זה לא משנה.
לא ידעת שחבויה ילדה בתוך האשה הצעירה, שכן נותרה. אך זה לא משנה.
לא חשבת עלי כשהבטת בה. סליחה,טעות, בי. אך זה לא משנה.
ראית אותי בזכותה. סליחה, לא אותי, שוב אותה. אך זה לא משנה.
זה לא משנה, כי אני כן יודעת את שמי להגות, יודעת שבתוכי הילדה התמימה,עדיין.
זה לא משנה, כי אני כן חושבת עלי כשאני מביטה בעצמי ותמיד ראיתי אותי בזכותי.
כן, רק כך זה משנה.
ואם זה לא משנה, אז זה לא משנה. אסור להתווכח עם אדם שמשתפך.
ועכשיו..
..........................................................................................
.........................שלווה...........................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................
וזה עדיין לא משנה.