...במגבת צהובה מעוטרת בללבות כחולים ואמרה שתהיה מוכנה בעוד
כמה דקות ושאני יכול בינתיים לראות טלוויזיה בסלון.
הסתכלתי מסביב וקלטתי שמקיף אותי אחד הבתים הכי מוזרים שיש :
ללא חלונות, ללא שטיחים, והריהוט היחיד בסלון היה ספה עם שני
מושבים וטלוויזיה שנחה על ערימת ספרים.
פתחתי את הטלוויזיה, העברתי לערוץ 2 וראיתי "הכספת" כשלפתע
שמעתי צעקה חדה בוקעת מאחד החדרים.
קמתי ורצתי לעבר מקור הצעקה, שהיה, מסתבר, חדר השינה של יעל,
שלא הייה מרוהט יותר מהסלון וכלל מיטת יחיד וארון קטן מעץ
אלון.
כשנוכחתי שהגעתי לחדר השינה שלה נכנס הרעיון הלא כל-כך מטורף
ועם זאת קצת פנטזיונרי שהיא סך הכול רוצה לנצל את הגוף שלי.
לחישה סקסית ארוכה מאחור "ערני" גרמה לי לסובב את ראשי, אך
במקום הגוף העירום שציפיתי לראות, מחבט מתכתי התקרב למצחי
במהירות מפחידה ופגע בו.
שאלתי "למה?" ונחתתי על המיטה מעולף.

התעוררתי לחושך מוחלט כשרק תחתונים וגרביים לגופי.
ידיי ביו כפותות זו לזו במרפקים ובמפרק כף היד, ורגליי נתונות
בסד מתכתי שמעך את קרסוליי.
רצועת בד עבה היתה מהודקת לרוחב צווארי ומחוברת בצורה כלשהי
בחוזקה משתי דפנות המיטה כך שלא יכולתי להרים את ראשי מהמיטה
אפילו מעט.
הרגשתי דם זורם מקרסוליי אל הרצפה, מטפטף בקצב מעצבן שהזכיר לי
עינוי סיני עתיק .
הפסקתי לחשוב לרגע על המצב שנקלעתי אליו וצעקתי :
" יעל... יעלי... יעל " .
"בואי לפה, יא בת-זונה, (שיעול) ותשחררי אותי" .
"אני לא יודע מה זה המשחק המשוגע הזה אבל זה לא מתאים לי,
משוגעת".
עקב אובדן הדם והעובדה שלא שתיתי כמה שעות, תקפו אותי כאב גרון
ויובש שמנעו ממני יכולת צעקה ולכן שתקתי עד שנרדמתי מאפיסת
כוחות ומהחושך המשעמם.
איבדתי כל תחושת זמן אך הערכת שישנתי בערך שעתיים-שלוש כשטריקת
דלת העירה אותי.
ניסיתי לדבר אל היובש בגרוני הכריע אותי.
בחרתי נק' בחלל ובהיתי בה כשברקע נשמעו טיפופי צעדים בנעלי עקב
ורשרוש שקיות ניילון.
עצמתי את עיניי, הרטבתי את שפתיי מעט בעזרת הלשון וחזרתי לבהות
באותה נק' חסרת משמעות.
טיפופי העקבים הפסיקו אך עדיין נשמעו צעדים, הפעם יחפים,
מתקרבים אל הדלת, נשמע רשרוש צרור מפתחות והדלת נפתחה.
האור שבקע מהנורה במסדרון סינוור אותי וקלטת בעיני צללית גדולה
ומטושטשת מתקרבת לעברי ומתיישבת על בטני כשרגליה מצדדיי.