מגדלנה די / אחים |
הפיחה אויר.
רעל אשר נשאה עמה פנימה
ביניקה דקה,
כעת מצהיב ומכהה
טוהר לבן ורווה.
בין דקות ריקות
של שקט מופתי,
הדפים פוגשים
באורחים חדשים.
"זכרו, אלו אחיכם"
היא זועקת נושפת.
אך דחו אלו את אלו
ואל החופש נשלחו,
מלטפים את העוברים שהופלו,
את הזרעונים שנשפכו לשווא
ומבכים
את אחיהם האבודים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|