|
שבועיים אחרי שהכל נגמר והקרח נשבר
אני מוצא את הזמן ונזכר במה שעלינו עבר
שבועיים אחרי שהכל נגמר זה היה סוג של משהו מוזר-נהדר
שממנו יותר לא תרצי לזכור שום דבר
את רצית לחוש את הקסם המיוחד ולומר לעצמך שאת לא לבד
מסתובבת עם פנים מאופרות היטב שלא יראו כמה כואב
לוקחת עוד סיגריה, מוציאה עוד עשן ואחר כך מתפלאת איך את לא
רואה לאן
שבועיים אחרי שלי אמרת: אני לא צריכה אותך יותר, אני רוצה
להיות לבד
ביקשתי סליחה וזרקתי לך חבל, אבל את העדפת להישאר לך באבל
ניסיתי לעזור ולא רצית לדבר, העדפת לשתוק ולהמשיך לקטר
את רצית לחוש את הקסם המיוחד ולומר לעצמך שאת לא לבד
מסתובבת עם פנים מאופרות היטב שלא יראו כמה כואב
לוקחת עוד סיגריה, מוציאה עוד עשן ואחר כך מתפלאת איך את לא
רואה לאן
ההבדל הגדול ביני לבינך והמרחק הקטן בין ליבי לליבך
כל מה שהיה נשאר בינך לבינו, אז למה אני החמוד שאת כל כך אוהבת
לשנוא
את רצית לחוש את הקסם המיוחד ולומר לעצמך שאת לא לבד
מסתובבת עם פנים מאופרות היטב שלא יראו כמה כואב
לוקחת עוד סיגריה, מוציאה עוד מזומן ואחר מתלוננת שכבר לא נשאר
לך זמן |
|
|
אתם יודעים,
החיים די
דפוקים. איכשהו
מישהו התבלבל
בסדר שלהם. הם
בעצם צריכים
להיות הפוכים:
צריך להתחיל את
החים זקנים
וסנילים בבית
אבות. אז צריך
לקבל שעון זהב
ולהתחיל לעבוד
קשה בדרגה
ניהולית גבוהה.
אז צריך להיות
צעירים ופרועים,
להנות מהחיים.
אח"כ נהיים
תינוקות ללא
דאגה בעולם,
ולבסוף מסיימים
את החיים
באורגזמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.