[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חן קזאז
/
וזה לא כמו פעם

ועכשיו אנחנו יושבים פה- נוגעים לא נוגעים- וזה מרגיש כאילו
אלף חומות ניצבות ביננו.
אני מנסה להגיע אליך דרך המבט, דרך העיניים-
שתמיד אמרת שהן אומרות הכל, ותמיד איכשהו הצלחת להבין הכל
דרכן. אבל אתה כל כך אטום... יש לך מן מבט מזוגג כזה בעיניים,
וזה כאילו אתה בכוונה לא מסתכל לי בהן, בכוונה לא רוצה לראות-
לא רוצה לראות את הכאב הגדול שנמצא בהן- שמתחיל לזלוג לו לאט
לאט גם על הלחי...
לא רוצה לראות כמה פגעת- ועד כמה עמוק זה השפיע...
והדמעות זולגות, ויוצרות מן שלולית מצחיקה כזו. ואני מגחכת-
למרות שכלום לא הצחיק אותי באותו רגע.
ואתה מנגב אותן, בתנועות איטיות ומחושבות- אבל לא ברוך. לא כמו
פעם.
בוכה על משהו, אבל כבר לא ברור על מה... ונזכרת שאחותי תמיד
אומרת שכשבוכים ממשהו, אז גם פורקים דברים אחרים, ושהיא פעם
הרגישה אשמה כשבכתה בלוויה של גיל- אבל חשבה על משהו אחר
בכלל...

וכשנוגעים קלות בטעות- זה עדיין עושה לי משהו. עדיין מרגיש
מיוחד-
למרות שאני יודעת שהכל כבר נגמר.
אני מנסה להחזיק ברגעים האחרונים, מנסה לא לתת להם לחמוק- אולי
ככה אצליח להציל אותנו...
אבל יודעת שזה לא עובד, ושזה רק מקשה עלינו יותר ממה שזה כבר
קשה.

ואנחנו מנשקים לשלום- וזה לא כמו פעם.
ואני יוצאת מהרכב - בפעם האחרונה - וזה לא כמו פעם.
ואני מתחילה ללכת את ה-5 מטרים האלה מהרכב הביתה, ואני חושבת
לעצמי שמעולם לא חשבו כל כך הרבה מחשבות ב-5 מטרים...
אבל  כשאני מגיעה הביתה, והכל נשאר אותו דבר-
ואבא וטל עדיין רואים כדורגל, ואמא עדיין מפריעה,
וכולם שולחים חיוך אוהב כשאני נכנסת בדלת-
הכל נשכח לרגע, ואז אני יודעת-
שזה לא הסוף. שדברים ממשיכים. וגם אנחנו- בדרכים מוזרות אולי,
ובכל זאת...
הכל נגמר, ועדיין כלום לא התחיל בכלל.
וזה לא יגמר אף פעם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כולם היו בנ"י
(ניו-יורק)?




צ'ופניק הג'ירף
האינדונזי


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/2/05 20:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן קזאז

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה