|
כבר לא יודעים היום שום דבר אתה מתחיל לדבר עם בוגרת ובעיינים
יורד המספר לתחתונים שלה אין תעודת זהות היא חולמת על בגרות
רחוקה זה ישתנה עם השנים.
פזמון
היא בת 14 עם פרספקטיבה של 30 היא כבר יודעת הכל אוספת בצמתים
אהבה ותמורת כמה שקלים היא תהיה הדובדבן שמחכה בפסגת החלומות
השבורים.
בית ב
והכל משחק אכזרי של צומי גופות על גופות נערמים משחקי חתולים
מפחיד להגיד שלום ברחוב אי אפשר לדעת עד כמה רחוק היא תיקח את
זה בדמיונה.
גשר
רוצה רק אהבה לא במדי בי"ס רוצה אישה בשלה רטובה כמו טל הבוקר
עם ראש צעיר זה חשוב סיימה צבא בדרכה למיטה שלי. |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.