7.2.03

כל השבוע ייחל רועי לרגע הזה. כעת, משהגיע הרגע הזה לא חש את
הריגוש שחש כאשר דימה לעצמו את הרגע.
חצי שנה קודם לכן חי הוא בדרך של קבע את שאיפתו האבסולוטית
שמלווה אותו בכל רגע נתון, להיות בבית. אז, כשנפשו התרצתה כל
אימת שחפץ בדבר מה, בעיותיו היו רבות והטילו צל על הלך יומו.
כעת, משנשללה חירותו, כבודו, סיפוקו, מחשבתו ורצונו, סביבתו
נראית בהירה יותר. אם כן, האם אושר הוא כפשוטו סוג של הקלה?
הקלה באה לאחר קושי, מכאוב. האם אין אושר ללא סבל? האם לשם כך
נוצר הסבל? לשם כך הרוע?
הרהר על כך ועיניו החלו שוקעות בתרדמה, מחשבתו נפרשה וחרגה
מגבולותיו הטבעיים. מקומות ואנשים נרקמים לנגד עיניו העצומות.
מקבל אותם בהכנעה, בלית ברירה. טבעי הוא הרצון להתקרב ככל
שמותיר האל.