הולך לו בבצפר, מסתכל אל הצדדים
ורואה את הילדים מסתכלים ונועצים
אף אחד לא מבין אותו
ואף אחד לא רואה את הכאב שניסתר בתוכו.

עכשיו הם רק מסתכלים , ועליו כבר לא צוחקים
בניהם מתלחששים  וגם קצת  מלכלכים
"איך הוא עשה דבר כזה?"  
הם לוחשים ומתרגזים
" בטח הוא רק רוצה להרוס לאחרים ".

הוא עלה על הגג, וצרח על אנשים
התחיל לבכות בהיסטריות ולקלל את העוברים
הוא לא רצה יותר לחיות
הוא לא רצה יותר לבכות
אבל הכאב הנורא בחייו לא יכל עוד להיות.

הוא מרגיש כול כך בודד
כימעט כבר אין לו חברים.
הוא רק יכול לשבת לבדו
ולחלום אל חיים אחרים
חיים שיש בהם אמא  וגם את האח  הקטן
חיים שאין יותר מוות והעולם פשוט מושלם.

הוא עלה על הגג.....

וכשהוא עצוב ונמאס לו מהחיים
תמיד הוא מתחיל לחלום על החיים האחרים
ויום אחד הוא קם והחליט שיעשה לעצמו חיים,
חיים טובים שבהם לא יבכה יותר לעולמים
ותהיה לו משפחה עם הרבה ילדים והמון אהבה
והוא יהיה שמח כי כבר יש לו משפחה.

עכשיו הוא על אותו הגג נזכר באותם הימים,
באותם הימים שלא רצה להיות בחיים
הוא מסתכל על הנוף ומבין מה הוא הפסיד
באותה תקופה של ה"לא חיים".