ליטל חסון / דמיונות נואלים |
לניחוח אהבתה שלה
בלילה ערום לאור נרות
בבדידות עילאית התבוננה בו
שפתיו פשוקות, עיניו מתממות, ידיו רכות כמשי.
חיכוך מעורפל. נשימות עמוקות. מוצאת עצמה אבודה בתוכו.
תשוקתה עזה מתמיד, רוחפת בעינוגים תוססים...
דמיונות נואלים!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|