ואני לפעמים יושבת...
חושבת...
מנסה לדעת מה הפיתרון לכל זה...
ולא מוצאת...
אבל הכי הכי רוצה זה לדעת...
מהו הדבר שתורם לכל זה...
ולא, לא מוצאת,
רוצה למצוא,
להפסיק בחיפוש,
למצוא ולדעת, את הכל,
אבל לפעמים
כבר עדיף פשוט לא לדעת...
כי מרוב מחשבות,
כבר כואב לי הראש.

אומנם חושבת על הכל, אבל אלו רק מחשבות,
לא מצליחה לעשות עם כל המחשבות,
פשוט כלום!
ורוצה לפעמים להעלים את אותן מחשבות,
לגרום להן שילכו,
שיעזבו,
שיתנו לי מנוח,
שייתנו לי לחיות
כי זה הדבר שהכי חשוב בחיים,
לחיות את הרגע,
כי משפט סיני ישן אומר,
תחיה את הרגע,
כי אתה לא יודע מה יקרה,
ברגע שלאחר הרגע...

ואני חושבת,
מנסה לדעת,
מנסה לשנות,
והכל אצלי במחשבה...
רוצה להפסיק לחשוב
אחת ולתמיד!
לשכוח מהכל...
לברוח מהכל,
להקים חיים חדשים
לא להיות פה יותר...
אבל אז מתעוררת לתוך המציאות הקיימת,
ושוב חוזרת
לתוך המציאות הקיימת,
ושוב חוזרת,
לחלום שממנו אני לא רוצה להתעורר אף פעם...