רגיעה, נשימה לא אחידה - פעמיים, שלוש.
ריסי עוד לחים כפי שטל מונח על עלים רכים.
סנטרי המשמש מאסף לדמעות, תחנה אחרונה לפני המטפחת,
אוגר - לשם הזיכרון... עוד שתיים, שלוש.
כאבי מתקשה על פני, הוא יבש אך לא מאס בי, ממשיך להאחז
כי הרי שכבות של דמעות הן פנים זקנות
שאעטה בעת זריחות עגונות בליאות, לאחר לילות לבנים
ובעודי מצייתת לשמשות, תרה אני אחר
בבואתי השדודה והבלויה... ומבינה את לכתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.