אביעד ברקמן / כשאין לאן ליפול |
ואני מרובע
בבועה הזויה
הולך על חבל דק
במעגלים
הוזה צורות
בשלל צבעים
מוליך עצמי שולל
ונופל לקרשים
עוד כדור ואין אלוהים
מרים ראשי
מוקף חבלים
בזירת אגרופים
לבדי בזירה
ואין מתחרים
נלחם עד המוות
לחיות בבועה
שמזמן התנפצה
רק לא ליפול
כי נגמרו הקרשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|