אתה זוכר?
שכבנו חבוקי זרועות ולבבות
במיטה שלך עם סדינים לא תואמים לכריות
נישקתיך בלבי ואז מתוך שפתיי
אהבתיך אהובי, אהבתי עד בלי די
שכבנו לילות ארוכים ונשקנו זו לזה
ולבי בעט כאילו מעולם לא היה מאוהב שכזה
כל פסיק ופסיק על עור גופך הגדול
נישקתי לילות שלמים, שבתות וימי חול
כשעצמת את עיניך לבי רק אז פקח עיניו
הבטתי בך לילות שלמים ישן ועדיין היה בי רעב
רציתי עוד ועוד ממך, שלא ייגמר לעולם
לילות שלמים אהבתי אותך, הזמן לא תם
ובכפות ידי שתמיד היו קרות
חיפשתי את חום גופך בנרות
נתתי לזרועותיי לעטוף אותך כמו מתנה
ליטפתי בידי כל שערה שעל ראשך
לילות שלמים כמו בובה שכבתי לצידך
ונשקתי לשניות שקיבלתי אז איתך
ואהבתי והודתי על כל רגע, אהובי
וכעת מתגעגעת, אינך כבר לצידי.