ועכשיו זה שוב הגעגוע.מנצח את הלב
ועוד פיסה אחת ממני הוא חוצב
האשליות שבחיים-הן כמו מסלול של מכשולים
אני נופל אל תוך עולם מלא פחדים
זה לא סמים!!
זו מציאות שנוצרת לה בפנים
מפנה ראשי ומחייך לשתיי עינייך היפות
כשהן בוכות הן גם צוחקות
כשזה שחור-זה גם לבן
אני בורח כל הזמן...
ושוב הגעגוע מנצח בלילות
אני קם מאשליה,הכר מלא דמעות
וכל היום אני נזכר
ואז כותב את זה... ושר
וכבר שעות אחרי חצות
ושוב איני נרדם.אני פוחד
שהגעגוע ינצח ואותי הוא יבודד
אל העולם של הנופלים-אל עוד מסלול של מכשולים
מלא תקווה.מלא כאב
הולך בלי כסף לקניות
את מה שכבר שנים אני צריך
הם לא מוכרים בחנויות
ורק דמעה או שתיים שזולגות
מספרות את הסיפור מאחורי המסיכות
ועכשיו בשביל לחיות אני צריך
רק עט ודף וקצת שמים
מפנה ראשי בחזרה ושוב-אותן עיניים
והן צוחקות-הן לא ידעו אף פעם איך לבכות
זה לא חלום,זו אשליה
כי החלום מלא תקווה
ואשליה-היא אהבה
או אהבה היא אשליה??
זה לא ברור.
סוף הסיפור.
שלא נגמר.שמופיע בלילות
על אהבה ואכזבה.על חלומות ואשליות!! |
