אור של בוקר נופל על כתפך,
קרן שמש מחממת את פנייך,
בשלווה של השלמה את מקיצה
משנת לילה אחרון לך.

נכנסת אל תוך נעלייך הקלות,
שמלת פרחים צונחת על גופך
גוף רך עור לבן ונעים.
שערך נאסף בקלות מעצבנת.

מים זורמים מסירים קשרי שינה.

דלת נסגרת בלי סימני נקישה,
את יוצאת למסע האחרון,
בחרת בהשלמה את הדרך,
ברגלייך הקלות את מרחפת
מעל שדה חיטה ירוק.

עכשיו את עירומה,
מענגת את שיבולי החיטה.
שכובה על גבך,
מביטה לשמיים נקיים
ונפרדת לעולמים.


                        יותר לא אראה אותך.