זהו שיר לסיגריה שלא עישנתי
חטא מזערי שחסכתי מעצמי
בתחנת האוטובוס הקפואה
בחורף הפיני הפריך
איך היא התאימה לשיחה
הפסבדו אינטלקטואלית בבית הקפה
של יאווה עם קרמל וביסקוויט
על הסיפור של סלינג'ר
שחצה גבולות של שפה.
היא הייתה ליטאית, ופינית ויהודיה
ואני לא הייתי הרבה
ולכן נאחזתי בשלוש השפות שלי
באצבעות עטויות כפפות.
היא אמרה שהתפילה העברית
מזכירה היגוי גרמני ושיננה
"ברוך אתה אדוניי" במבטא
מזרח אירופאי
ואני אמרתי שעברית שפה
יפה ומלמלתי סונטה
מתורגמת של שייקספיר
אחר כך הוצאנו לטיול
את הכלב שלה והוא ניסה
לעשות מה שכלבים צעירים עושים
וצחקתי בקול צחוק אמיתי
שהיה קרמלי ונימוח
וכל הקפה המתוק שבעולם
התערבל לי בבטן
וידעתי: את הנערה הזו לא אראה עוד לעולם.
ורק הריח הקינמוני המעופש
של הסיגריה שלא עישנתי -