|
זהו שיר לסיגריה שלא עישנתי
חטא מזערי שחסכתי מעצמי
בתחנת האוטובוס הקפואה
בחורף הפיני הפריך
איך היא התאימה לשיחה
הפסבדו אינטלקטואלית בבית הקפה
של יאווה עם קרמל וביסקוויט
על הסיפור של סלינג'ר
שחצה גבולות של שפה.
היא הייתה ליטאית, ופינית ויהודיה
ואני לא הייתי הרבה
ולכן נאחזתי בשלוש השפות שלי
באצבעות עטויות כפפות.
היא אמרה שהתפילה העברית
מזכירה היגוי גרמני ושיננה
"ברוך אתה אדוניי" במבטא
מזרח אירופאי
ואני אמרתי שעברית שפה
יפה ומלמלתי סונטה
מתורגמת של שייקספיר
אחר כך הוצאנו לטיול
את הכלב שלה והוא ניסה
לעשות מה שכלבים צעירים עושים
וצחקתי בקול צחוק אמיתי
שהיה קרמלי ונימוח
וכל הקפה המתוק שבעולם
התערבל לי בבטן
וידעתי: את הנערה הזו לא אראה עוד לעולם.
ורק הריח הקינמוני המעופש
של הסיגריה שלא עישנתי - |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.