ערפיליות של חורף
נופלות על כולם,
הקור והדממה
גוברים על התקומה
על הקימה מאשפתות
על רוב המתנות,
מתנות העולם
שבו אנו חיים
מתנות שמקבלים מאלוהים.
ערפיליות של חברות
נופלות על כולם,
הקור והדממה
מקדמים את הקימה
על התקומה מהקינה
על רוב המתנות
שבתוכנו נופלות,
מתנות מהחיים
ודיבורים על אלוהים.
הערפיליות הם היום יום
והאל הוא אנחנו,
הנפילות יבוא אחרי תקומות
ואחריהם יבואו עוד קימות.
הקינה והשכינה בכל
אדם ונשמה,
הם המתנות שנופלות ובאות
על העולם שהוא החיים.
ועכשיו תפילה לאלוהים :
נתת לנו מים,
נתת לנו שמש,
נתת לנו משפחות,
חלקן אוהבות חלקן קצת פחות,
נתת אור וחושך
טוב ורע.
למה לא חשבת על שתיקה?
אם לך אין אל
למי אתה מתפלל?
אם אתה אלוהים
אז למה אנחנו חיים...?
תנקס' מאיצ', סיימתי את זה. הכל בזכותך!
|
