גיל חומן / לב |
פה האגם קפוא
כמו ליבך מלא הקרח
את לא נותנת לי להפשירו
כי את מפחדת שמא תאבדי אותו
החיים קצרים, קחי סיכונים
ואם תתני לי להגיע לליבך
אולי אצליח לחממו
לב אדם הוא הכי חשוב
לפעמים אוהב
לפעמים שונא
לפעמים שמח
לפעמים עצוב
אבל מה עם ליבך
למה הוא לא יכול לאהוב
רק שנאה ועצב
מה עם הרגשות הטובים
אהבה, שמחה
למה איבדת אותם
לכל אחד יש נפילות
רק צריכים לקום
לנער את הבגדים ולהמשיך
אם תרצי ביחד
אם תרצי לחוד
אבל אני רוצה לראות
בפעם האחרונה את הלב הזה
מראה שמחה
או לפחות אולי אהבה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|