אני מחכה לך
בקפה שבפינה
מחכה שתבוא כבר
כמו בהזמנה,
וביחד נברח
כמו באגדות,
ואתה תציל אותי
ותחבק...
ולא תיתן לי לבכות.

נסיך שלי, תעיר אותי מהסיוט
תכניס אותי לעולם שיש בו הגינות,
ואולי עוד יהיה לנו טוב בסוף
וכמו הגיבורים לעבר השקיעה
נצעד על החוף.

אני עדיין מחכה
ואתה מאחר
אני ממשיכה לקוות
שעלי לא תוותר,
ותבוא...
ותציל אותי
מזיכרונות כואבים
תעזור לי להתגבר
על הנזכרות והגעגועים,
ונחייה יחד, רק אתה ואני.

במכתבים ריקים
אמרו לי שלום,
ואתה היחיד
שלא הולך לשום מקום.

אז מתי כבר תבוא?
זמן רב שאני מחכה
בינתיים, כשאני לבד
נפלה עלי עוד מכה,
במכתב ריק
בלי לומר מילה או הסבר,
ואני צריכה אותך יותר מתמיד
שתהיה לי לחבר.
צריכה שתחבק,
שתגיד שיהיה בסדר
כי בינתיים הכאב לא עובר
הוא רק חוזר ומתגבר...