|
מסתכלת על עצמי במבט נורא
הילדה שבמראה
תוהה לה מה כבר קרה
לזאת שממולה
ולמה היא בוכה
כשכולם מחייכים להם ונהנים
הילדה שבמראה
שוב צריכה להעמיד פנים
וזאת שממולה
מעמידה פנים איתה
הרי כולם מתישהו צריכים לבכות
והילדה שבמראה
כבר לא יודעת מה לעשות
עם זאת שממולה
עם חברתה היחידה
כי לשתיהן בסוף אין שום ברירה
היא והילדה שבמראה
שתיהן חיות בסביבה קרה
עד שלא יוכלו יותר
לחשוב במקום לדבר
הילדה שבמראה...
והילדה שממולה...
כבר עשו את הבחירה...
כי אין להן ברירה...
כיום אני מנסה להיות יותר 'הילדה שבמראה', ופחות 'זאת
שממולה'. |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.