מיטל פישל / אמונה |
חתכתי את ורידייך והתעטפתי בדם שנטף ממך
רציתי להימלט מכל חיוכייך
רציתי לשכוח את לילותיי בזרועותייך
אמרת לי פעם שאת מאמינה שכלום לא ישתנה
חייכת לי פעם שדמותי בזיכרונך לא תיכבה
לילותיי כעת כה אפורים הם ונטולי חלומות
נפשי רפוייה היא, נטולת אמונות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|