|
בואי ונלך בנתיב האש
אשר נסלל מתשוקת יצר מדוכא,
כי לחיות בלא תשוקה מולכת-
זה ממש 'לחיות בזבל'.
צעירים אנו מלכלות
ולהתעסק בשאלות בטלות,
של 'למה' ו'מדוע' חדלה התשוקה האחת
במקום לעסוק במתוק- להרגיש טוב מדעת.
פעימת תשוקה אחת
ומח עצמותיך באש ילהט-
שווה יותר מכל אוצר הידיעה
על מה שיכול היה להיות ולא קרה.
שפתיים לנו כדי לנשק,
לב לנו כדי להתאהב,
עיניים לנו כדי לראות
ואזורי הגירוי- כדי להתגרות.
אז בואי ונלך בנתיב האש
בו שירו של הזמיר כה לוטף
עד שהירח הבהיר בנו יתקנא
כי משמי העצב לא ישמע שיר כזה.
26/01/05 |
|
|
לדעתי כל הערבים
צריכים להתנהג
כמו אלי יצפאן,
ואז אנחנו
מסודרים!
כי עם ערסים כבר
למדו איך
להסתדר!
תן לו פריים
טיים!
והוא בטוח שאמא
שלו מבולגריה
והוא אוהב
מוזיקה קלאסית!
תתארו לכם כל
ערבי במצב הזה
ותראו שאני
צודק!
ק. מרכוס, גזען
פאשיסטי, שונא
פרנקים, גויים,
וסלוגנים לא
חתומים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.