זה היה יום ראשון אחד, בדיוק חזרתי מהעבודה והלכתי לכיוון
הטיילת.
התיישבתי על ספסל והוצאתי סיגריה.
ציפור התעופפה מעלי, מקבלת את תשומת לבי המלאה. הבטתי בשמיים
התכולים, כאילו ידעתי מה הולך להתרחש.
כמה עורבים נעמדו על קצה הספסל שעליו ישבתי. ענני הכבשה
שבשמיים התחילו לנגן בקצב של תזמורת. שמעתי מחיאות כפיים
סביבי, אך כשהסתכלתי לא ראיתי אף אחד. הגלים שבים הכתיבו את
הקצב כשהתנפצו אל החוף.
מחיאות הכפיים הפסיקו לרגע כשכמה עננים נעו לצדדים ופילסו מרחב
לשמש לעבור. השמש, אוחזת במיקרופון עשוי ורדים, שרה להנאתה לפי
הקצב שהגלים הכתיבו לה ולפי השיר שתזמורת העננים בחרה לנגן.
ידעתי שזו הייתה הופעה מיוחדת בשבילי, כיוון שהתחילו בה בדיוק
כשהגעתי.
לאחר שסיימה השמש לשיר, קדה בעזרת קרניה הזהובים וחזרה למחבואה
מאחורי כמה עננים לבנים.
רוח קלילה החלה לנשוב והתחיל להיות קצת קריר. ענני הכבשה
הלבנים התחלפו בכהים יותר ויותר ככל שהרוח התחזקה.
העורבים, שישבו על הספסל שלי, התעופפו להם לאיזה עץ.
קצב התנפצות הגלים אל החוף הפך לחזק יותר ומהיר יותר, יחד עם
הרוח.
הרוח סיימה את שירה ואחריה עלה הגשם.
לא היה אכפת לי שנרטבתי ושהיה לי קר, מה גם שהטיפות שנפלו עלי
רק ליטפו אותי ברכות.
היה מבול, והסירות ששטו בים כבר חזרו אל החוף. גם לא היו אנשים
ברחוב, אולי רק כמה עם מעיל ומטריה.
הגשם התחיל לאבד מכוחותיו והטיפות האחרונות נפלו אל האדמה,
בעודי מנסה לאסוף את כולן, ולהצילן מהנפילה בשתי כפות ידי-אך
ללא הצלחה רבה.
השמש יצאה ממחבואה מפני הגשם בשמלה זהובה ויפה מתמיד, מחייכת
אלי בחיוכה השווה מיליונים. מחזירה  לשמיים האפורים את צבעם
התכול מלפני הגשם. צועדת אט אט לכיוון האדמה שמאחורי הים.
השמיים הפכו מתכולים, לכתומים, ורודים, אדומים, כחולים,
ושחורים.
כוכב אחד נצנץ לו בשמיים ואחריו יצאו באומץ ממחבואם עוד רבים
אחרים.
הירח יצא, בחליפתו הלבנה וכאילו טהורה, קורץ אלי. שולח ידו אלי
ועוזר לי לקום מהספסל שלי. מלווה אותי כל דרכי הביתה בשיחות על
פילוסופיה ועל מהות החיים.
בסוף התיישב על אדן חלוני, כיסה אותי בשמיכת הטלאים שלי ונישק
אותי נשיקת לילה טוב על לחיי. עצמתי עיניי, מחייכת במתיקות,
יודעת שישמור עלי בזמן שינתי.
ומחר אחזור לטיילת אחרי יום עבודה מפרך, אקנה עוד כדור מההוא
מהסמטה תמורת כמה עשרות שקלים, אדליק סיגריה, אשמע קול
ציפורים, אביט לשמיים, ואחווה עוד פעם בכורת שמיים-כי כל פעם
היא יפה יותר מהקודמת.
בכורת שמיים כזו, שרק אני יכולה בה לצפות.