|
מי לקח לך את השקט
ושתל בך את הקור
מבחוץ אש מתפרצת
מיליון גוונים
ובפנים הכל שחור
מי צייר לך את הקשת
במסלול מעוף של יד
ולימד אותך לגעת
מן המרחק
תמיד על יד
איך פסקו מילים מאומר
ודמעות חדלו לכאוב
והצעקה קורעת
בדיוק כשאת קרוב
מי טילטל את חדרייך
ופרע את תמימותך
והלם בתשוקותייך
כשליטף
את פצעייך וגופך
הדמעות פסקו מעצב
והחיוך צף לטשטש
כשהצעקה קורעת
בדיוק כשזה רוגש
ובעינייך ראיתי אותו
בוער סביבך בדמותי
ובשפתייך בכיתי אותו
כשחייכת אותי |
|
|
מחל לי אבי, כי
חטאתי.
אפרוח ורוד שוב
דפק את האוטו של
אבא בשישי
האחרון, ועם קצת
מזל אולי הוא
אפילו לא יקבל
מכות עם החגורה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.