[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמית ביליה
/
שלומו

בולע את הכדורים לאט ,עשרה כדורים ורודים שבעה כדורים לבנים
שתים עשרה כדורים בצבע תכלת. הכדורים מחליקים לי בגרון בצורה
מפתיעה. אני נזכר כשהיתי ילד, אמא היתה צריכה לפורר לי אותם
בתוך הכוס כדי שיהיה לי יותר קל לבלוע.
ועכשיו אפילו כדור אחד לא ניתקע לי בגרון. אני לא מבין למה
מיצרים כדורים בצבעים כאלה חיובים, הייתי יכול לצייר עולם טוב
יותר
עם הצבעים האלו. אני ממלא לי אמבט מים קרים , נכנס למים לאט
ומרגיש את הצמרמורת בכל הגוף. השארתי את הדלת פתוחה שאולי
מישהו יכנס ויעצור אותי מלעשות שטויות, וכמו שחשבתי הוא נכנס,
שלומו החבר הכי טוב שלי. תמיד היה איתי ברגעים הכי קשים שמירב
עזבה אותי, כשדני נהרג בתאונת דרכים. כן החתול הטמבל שלי
שלומו, חתול זבל גינג'י עם הבעה מטומטמת בפרצוף. נכנס מילל שתי
יללות כאילו הוא רוצה לומר לי אל תעשה את זה.
הוא מתקדם לעברי בצעדים איטיים מעלה את שני רגליו לאמבט ומלקק
לו את המים הקרים בהנאה. איזה כיף לפחות עכשיו אני לא אטבע כי
החתול הטמבל שלי ישתה את כל המים.

אני מתחיל להרגיש התכווצויות בבטן, זה כמו נמלים שמכרסמים לי
את
האיברים הפנימיים, ואני תמיד חשבתי שלהתאבד עם כדורים
זה לא כואב. לרגע חשבתי שאני מאבד את ההכרה אבל עם המזל שלי
אני אמות מהיפותרמיה. עכשיו אמור לבוא הקטע שבו
כל חיי חולפים לנגד עיני אך הוא לא בא, אני מנסה להיזכר
בילדות, בתיכון, בצבא אך לא ניזכר בכלום זה בטח בגלל שאני בוהה
בשלומו שמתגרד לו בהנאה.
איזה כיף להיות חתול, כל היום ישן ואוכל ושמשעמם יורד למטה
לשחק עם החתולות. היו יכולים להיות לי חיים טובים בתור חתול.
הבטן תחילה לכאוב בחוזקה תוך כדי שאני מת מקור. הגעתי להבנה
שאולי המוות יבוא טיפה באיחור אז כדי מאוד לפתוח את המים
החמים. אך כן, אם המזל שלי שכחתי להדליק את הבוילר אני יוצא
מהאמבט נעמד מול המראה ומביט בעצמי קפוא וכחול מקור, עיניים
אדומות ונפוחות, יש לי כאב בטן וסחרחורת וחתול גינג'י טמבל
בפינה.
אני מתחיל לבכות עד כמה לא יוצלח אני, ובסערת הרגשות רץ אל
החלון וקופץ מהקומה השישית. אני נופל במהירות, נו איפה החיים
שאמורים לחלוף נגד עיני.
אני נוחת על מכונית פולקסוגן מסחרית עם ציורים של פרחים ושמים
כחולים, כל הגוף שלי שבור אני מת מכאבים אך העינים שלי עדין
פתוחות, אפילו לאבד את ההכרה לא הצלחתי.
אני מסתכל למעלה אל השמים האדומים, השמש כבר יוצאת , אך בחוץ
אף נפש חיה לא מסתובבת חוץ מחתול גינג'י טמבל שמסתכל עלי
מהקומה השישית ומחייך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לקיבה יש צרכים
משלה


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/8/01 21:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית ביליה

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה